חני שטרנברג
ילידת חיפה.
כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית.
בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושליים.
נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בזכרון יעקב.
ספרים:
שירי מעבר – שירה – ספריית פועלים, 1999
עונות – פרוזה – ספריית פועלים, 2000
עכשיו הזמן לומר אמת - שירה - הוצאת גוונים, 2009
תערוכות:
תערוכות יחיד –
במקום ספר – תיאטרון הידית, פרדס חנה, 2007
סיפורים במגירה – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2008
שירת הבית - מוזיאון העלייה הראשונה, זכרון יעקב, 2009
בדרך להוצאת הספרים - קרון הספרים, טבעון, 2010
מחסן פואם - וידאו ארט בכנס השוק השני בעין השופט, 2011
קבוצתיות –
סדק סדק תרדוף – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2005
ארץ חמדה – בית האמנים, בית שאגאל, חיפה, 2005
אמאל''ה – יום האישה הבינלאומי, עמותת אמני נתניה, 2006
כסאות – גלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2007
יד ביד – פסטיבל החג של החגים, חיפה, 2007
מופעים:
שירים נעים שירים – מופע מחול - פסטיבל עכו, 1983
מתחת לחול – מופע מחול - - פסטיבל עכו, 1985
מופע שירים במסגרת התערוכה "במקום ספר" בתיאטרון הידית, 2007.
מיצג באירוע הפתיחה של התערוכה "סיפורים במגירה" בגלרייה לאמנות בגן שמואל.2008
מפרסמת גם באתר "רשימות" – "יוצאת לאור"
http://hanist.wordpress.com/
חני יקרה
בוקר טוב לך,
אתמול בלילה נכנסתי לבלוג שלך כדי לאחל לך חג שמח. נראה לי לא מתאים להגיב על נער קריאה, בינתיים, אם כי המשכתי להתעניין בנושא
.
אפילו רציתי לשלוח לך אימייל, אבל קצת התביישתי.
והנה עכשיו יש לי את ההזדמנות לאחל לך חג נפלא, לך ולמשפחתך.
כמו שאני מכירה אותך, הרי את מגיבה מיד ובמקום, לאירוע שיש בו משמעות, ולכן שמחתי לראות את הפוסט החדש הזה שלך.
ובאשר לשיר, אם אנחנו כאן, אנחנו נגועים, תמיד נגועים עם ברירה או בלי ברירה, לפעמים זה אפילו מסייעתא ד'שמייא ואנחנו לא יודעים אפילו מה הייעוד ומה הסיבה.
אלו מתגלים לנו תמיד במהלך הדרך, זו של החיים, אזי מקבלים תשובות לעצמנו וגם לאחרים – כמובן, אם אנחנו קשובים לנתיב חיינו וגם לגורלנו כבני אדם ולעת עתה כעם.
כל שכתבתי הוא משהו שאני מאוד מאמינה בו, ואולי השיר שלך נתן לי את ההזדמנות לומר את הדברים הללו.
בברכת חג חירות משובח לך
ושנת יצירה מופלאה עבורך
חוה
חוה יקרה,
שמחה שיש לי הזדמנות לברך אותך לפני החג, תודה רבה על מה שכתבת בעקבות השיר, ואין צורך להתבייש – כולנו בני אדם, עשויים מאותם חומרים,
תודה על כל האיחולים, מאחלת גם לך חירות, יצירה והרבה בריאות טובה,
שלך, חני
חג שמח חני יקרה
שמחתי השנה להכיר אותך ואת שיריך
חג שמח גם לך רקפת יקרה וליקירייך. שמחתי מאוד לפגוש אותך – אתכם בעין השופט, ושמחתי גם להתוודע לכתיבתך.
נקווה שיהיו עוד הזדמנויות להיפגש 🙂
שיר הבכורות, ככה הייתי קוראת אותו. יפה מאד.
חג שמח והרבה אביב בחדרייך.
תודה רבה, איריס, חג אביב שמח גם לך, שתמשיכי לפרוח וללבלב 🙂
כל הזמן מתנדנדת בין ה"אל תגעו בי" וה"אני יוצאת מכאן", קצת כמו החרקים הקנים האלה שכשנוגעים בהם מתכדרדים…איך קוראים להם?
או קצת כמו צב…
יפה
תודה, לוסי.יודעת לאילו חרקים את מתכוונת, עדינים כאלה עם הרבה רגליים שמתכדררים למין טבעת, אבל לא יודעת איך קוראים להם. וגם צב בהחלט מתאים – ההתכנסות פנימה לצורך הגנה. לפני החג קראתי את השיר באחת הכתות שאני מלמדת ותלמידה פירשה אותו כאדם שאחרי שפוגעים בו מתכנס בתוך עצמו כדי להתחזק ורק אחרי שהתחזק מסוגל שוב לצאת החוצה ולהתעמת עם הפוגע. התחבר לי למה שכתבת, חג שמח:)
שיר יפה ,חני
מי שרוצה לחוות באינטנסיביות את החיים האלה על כל מורכבויותיהם
-אי אפשר שלא יגעו בו
חג שמח חני יקרה
תודה רבה, חנה. בדיוק מהמקום הזה כתבתי את השיר, אבל מעניינות מאוד הפרשנויות השונות של אנשים שונים – מלמדות אותי המון, ומוצאות חן בעיניי לא פחות משלי. חג שמח והרבה טוב 🙂